מתנה מהרילס · יום 17
ככה אני מייצר שוטים שלא צילמתי
הפתיח של הסרטון לא צולם, וגם לא חצי מהשוטים שרצו ברקע. אין פה טריק אחד גדול, יש סדר עבודה: דמות מאומנת שנראית כמוני, תמונה זולה לפני כל שוט שעולה כסף, וקלוד שעובר על מה שיצא פריים אחרי פריים ומוצא את מה שהעין שלי פספסה. זה הסט-אפ, כמו שהוא רץ אצלי.
הפרומפט הראשון בודק את התמונות שיש לכם ואומר מה חסר לדף דמות. ארבעת הפרומפטים כאן מועתקים בלחיצה, בלי הרשמה ובלי להשאיר פרטים.
רוצים שזה ירוץ אצלכם ולא רק אצלי? ככה זה נראה בליווי
מה הסט-אפ הזה דורש, בכנות
זה לא פרומפט אחד שמחזיר סרטון. זה סדר עבודה שרץ בין שני כלים, ושניהם עולים כסף שלא מגיע אליי. עדיף לדעת את זה עכשיו ולא באמצע.
- Claude Codeשם רצה כל העבודה שמסביב: בדיקת התמונות, כתיבת הפרומפט לתמונה, והמעבר על הסרטון שחזר. המנוי נרכש מ-Anthropic ולא דרכי.
- פלטפורמה שמייצרת תמונות ווידאוזה החלק שעולה קרדיטים. צריך אחת שיודעת גם לאמן דמות וגם לייצר וידאו, אחרת השלב הראשון והשני לא מתחברים.
- שמונה עד שתים עשרה תמונות שלכםאו של המוצר, אם זה מוצר. פנים ברורות, זוויות שונות, אור שונה, בלי משקפי שמש ובלי כובע שמסתיר. תמונות מהיומיום עובדות יותר טוב מתמונות סטודיו.
- סבב אחד של ניסוי, בלי לפחד ממנוהפעם הראשונה לא יוצאת. הסדר שכתוב למטה הוא בדיוק מה שהופך את הסבב הזה לזול: מגלים את הטעות על תמונה, לא על וידאו.
לפני שאתם מעלים פנים של מישהו אחר. חלק מהפלטפורמות שומרות לעצמן זכות להשתמש בקלט ובפלט שלכם כדי לאמן את המודלים שלהן, וזה חל גם על מסלולים בתשלום. בתנאי השימוש של Higgsfield זה סעיף 4.4 לפי הבדיקה שלנו, ואצל פלטפורמות אחרות יש סעיפים משלהן. מעשית: תמונה שלכם זו ההחלטה שלכם, ותמונה של לקוח, של עובד או של ילד לא עולה לשם לפני שקראתם את התנאים וקיבלתם רשות.
אני עובד עם Higgsfield, ואפשר להירשם אליו דרך הקישור שלי. הוא לא הפלטפורמה היחידה שעושה את זה, והסט-אפ שבעמוד הזה לא תלוי בו: שלושת השלבים עובדים בכל פלטפורמה שמאמנת דמות ומייצרת גם תמונות וגם וידאו.
קישור אפיליאציה. המחירים, הקרדיטים ותנאי השימוש הם שלהם ומשתנים מעת לעת, וכדאי לקרוא אותם לפני שמעלים תמונות של מישהו אחר.
מחפשים את העמוד השני? הסט-אפ ליצירת סרטונים בקלוד הוא על מושן גרפיקס וכיתוב: קלוד בונה את האנימציה ומרנדר אותה לוידאו. העמוד הזה הוא על ייצור השוטים עצמם. בסרטון שראיתם שניהם עבדו ביחד.
שלושה שלבים, ונקודת עצירה אחת
לקח לי הרבה זמן להגיע לרמת היצירה הזאת, ורוב הזמן הזה הלך על דברים שהסדר הנכון היה חוסך. זה הסדר.
- מאמנים דמות, לא שולחים תמונה אחת תמונה אחת ותקווה לטוב מחזירה מישהו שדומה לכם ברוב השוטים ולא דומה לכם באחד, וזה בדיוק זה שיישאר בזיכרון של הצופה. מה שעובד זה דף דמות: שמונה עד שתים עשרה תמונות שלכם, זווית קדימה, זווית הצידה, אחת מלמעלה, אחת מלמטה, ואחת עם חיוך שרואים בו שיניים. פנים ברורות, בלי משקפי שמש ובלי כובע שמסתיר, ובאור שונה בכל תמונה.
- תמונות יומיומיות עובדות יותר טוב מתמונות מסטודיו זה היה הדבר שהפתיע אותי. תמונות מצולמות באור לא מושלם, לא בפוזה, מלמד את המודל את הפנים. תמונות סטודיו מלמדות אותו את הסטודיו, ואז כל שוט יוצא עם אותה תאורה. אם הדמות לא יוצאת דומה אחרי כמה נסיונות, זה כמעט תמיד החומר או גרסת המנוע שאימנתם עליה, ולא הפרומפט. אצלי זה בדיוק מה שקרה.
- קודם תמונה, אחר כך וידאו תמונה היא הדרך הזולה לגלות שהמודל לא הבין אותכם. מייצרים תמונה אחת, מסתכלים עליה, ורק כשהיא נכונה עוברים לוידאו. נכון לזמן הכתיבה, בפלטפורמה שאני עובד בה, תמונה עלתה קרדיט אחד וסרטון קצר עלה מאות קרדיטים. המחירים משתנים וכדאי לבדוק אצלכם, אבל היחס הוא העניין: הסדר הזה הוא מה שחוסך, לא המספר.
- קלוד עובר על מה שיצא, פריים אחרי פריים זה השלב שאף אחד לא עושה, והוא זה שמבדיל סרטון שנראה בסדר מסרטון שנראה מיוצר. אני נותן לקלוד את הקובץ והוא מוציא ממנו פריימים בצפיפות, צפוף יותר בכל מקום שיש בו ידיים, ועובר עליהם אחד אחד: יד שמוכפלת, אצבע שמתפצלת, שלט שנראה כמו שפה ואינו שפה, צל שנופל לכיוון שהאור לא מצדיק. הוא מחזיר טבלה של שנייה ומה הוא ראה, והוא רואה דברים שאני לא ראיתי.
- נקודת העצירה: לייצר מחדש או מספיק טוב אחרי הבדיקה יש החלטה אחת, והיא שלכם. לא כל תקלה שווה ייצור חדש: חלק ייעלם מאחורי כיתוב, חלק נמצא בפריים שאף אחד לא יעצור עליו, וחלק אפשר לחתוך בעריכה. בלי לשאול את השאלה הזאת בקול אפשר לשרוף קרדיטים על שיפור שאף צופה לא יבחין בו.
מה שהסט-אפ הזה לא עושה: הוא לא מחליף צילום כשצריך לראות את המוצר האמיתי או את האדם האמיתי, הוא לא כותב עברית על המסך, והוא לא הופך רעיון חלש לסרטון טוב. התסריט נשאר העבודה שלכם.
ארבעה טקסטים שמדביקים בקלוד
אחד לכל שלב, ואחד להחלטה שבסוף. הטקסט שאתם רואים בכל תיבה הוא בדיוק הטקסט שעובר ללוח, בלי שינוי. מה שבסוגריים מרובעים מחליפים בשלכם.
בשלב הראשון, בתיקייה שבה יושבות התמונות שלכם. הוא לא מאמן כלום בעצמו: הוא אומר לכם מה יש לכם ביד, מה חסר, ומה לצלם עכשיו בטלפון כדי להשלים.
אני רוצה לאמן דמות שתיראה כמוני בכל מה שאני מייצר. בתיקייה הזאת יש תמונות שלי. תעבור עליהן אחת אחת ותגיד לי לכל תמונה אם היא מתאימה לאימון דמות או לא, ולמה. אחר כך תגיד לי אילו זוויות חסרות לי מתוך הרשימה: קדימה, הצידה, מלמעלה, מלמטה, וחיוך שרואים בו שיניים. בסוף תן לי רשימה קצרה של מה לצלם עכשיו בטלפון כדי להשלים את מה שחסר, עם תיאור של האור שאני צריך. אל תמציא תמונות שאין בתיקייה. אם משהו חסר, תגיד שהוא חסר.
בשלב השני, לפני כל שוט שעולה כסף. התוצאה היא פרומפט אחד לתמונה בודדת, ואחריו שיחה קצרה על מה שחזר.
אני עומד לייצר שוט AI שבו רואים [תיאור השוט במשפט אחד]. לפני שאני משלם על וידאו אני רוצה תמונה אחת שתבדוק אם המודל הבין אותי. תכתוב לי פרומפט לתמונה בודדת, באנגלית, שכולל: מה רואים בפריים, מאיפה מגיע האור ומאיזה צד הפנים מוארות, גודל השוט, ומה חייב להישאר זהה בדמות שלי בכל שוט בסרט הזה. אל תכתוב בפרומפט אורך, יחס תמונה או רזולוציה: אלה הגדרות ולא מילים. אחרי שהתמונה תחזור אני אראה לך אותה, ואז תגיד לי אם ללכת לוידאו או לתקן, ומה בדיוק לתקן.
בשלב השלישי, על הקובץ שחזר מהמודל. זה הפרומפט שמוצא את מה שהעין שלכם מדלגת עליו אחרי שצפיתם בשוט שבע פעמים.
הקובץ [שם הקובץ] הוא סרטון שיצא לי ממודל AI. תוציא ממנו פריימים: ארבעה בכל שנייה בכל קטע שיש בו תנועת ידיים, ואחד בכל שנייה בשאר, ותעבור עליהם אחד אחד. תחפש: ידיים ואצבעות שמוכפלות או מתעוותות, פנים שמשתנות באמצע השוט, טקסט או שלט שנראה כמו שפה ואינו שפה, צל שנופל לכיוון אחר מהאור, ומספר אנשים או חפצים שמשתנה בין פריימים. תחזיר לי טבלה: שנייה, מה ראית, וכמה זה בולט בסולם מאחד עד חמש. אם פריים נקי, תגיד שהוא נקי. אל תמציא תקלה כדי למלא את הטבלה.
מיד אחרי הבדיקה. הוא לא מחליט בשבילכם, הוא מפריד בין תקלה שהצופה יראה לבין תקלה שרק אתם רואים.
עברת על הסרטון. עכשיו תעזור לי להחליט: לייצר מחדש או להישאר עם מה שיש. תגיד לי מה מהתקלות באמת ייראה לצופה בטלפון, במהירות מלאה ובפעם הראשונה. מה מהן ייעלם בכל מקרה בעריכה או מאחורי כיתוב. ומה מתוך זה אפשר לתקן בעריכה בלי לשלם על ייצור חדש. בסוף תן המלצה אחת ברורה, ואת הסיבה שלה במשפט.
סדר ההפעלה: הראשון פעם אחת כשמקימים את הדמות, השני לפני כל שוט, והשלישי והרביעי אחרי כל קובץ שחוזר. אחרי שלושה או ארבעה סרטונים זה כבר שיחה של שתי דקות.
איפה זה פוגש עסק שהוא לא עסק של וידאו
אני מייצר סרטונים לפרנסה, ולכן זה מובן מאליו אצלי. השימושים שמחזירים את ההשקעה הכי מהר הם דווקא אצל מי שלא.
- תמונות למוצרמוצר אחד, עשר סצנות, בלי להוציא אותו מהקרטון ובלי לשכור סטודיו.
- מודעה בלי יום צילוםהתסריט נשאר אותו תסריט. מה שנעלם זה ההפקה שמסביבו.
- שוטים שאי אפשר לצלםזה לא רק שחסכתם יום צילום. חסכתם שוט שלא הייתם יכולים להפיק בכלל.
שאלות שחוזרות על עצמן
צריך לדעת לצלם או לערוך בשביל זה?+
לא, וזה גם לא הופך אתכם לצלמים. מה שצריך זה לדעת לומר מה אתם רוצים לראות ולהסתכל על התוצאה בעיניים פקוחות. ההסתכלות היא העבודה האמיתית כאן, והיא גם החלק שהסט-אפ הזה עוזר לעשות בצורה מסודרת במקום בתחושה.
כמה זה עולה?+
שני דברים עולים כסף, ושניהם לא אצלי. המנוי לקלוד נמכר על ידי Anthropic, והפלטפורמה שמייצרת את התמונות והסרטונים נמכרת בקרדיטים על ידי החברה שמפעילה אותה. את המחירים אני לא מצטט כאן כעובדה, כי הם משתנים: תבדקו באתר של הפלטפורמה לפני שאתם מריצים סדרה. מה שכן נכון תמיד זה שתמונה זולה מוידאו בסדר גודל, ולכן הסדר שכתוב למעלה חוסך יותר מכל טריק אחר.
אפשר לשים לקוח, עובד או ילד בסרטון כזה?+
לא לפני שתי בדיקות. הראשונה היא רשות מהאדם עצמו, ובילד מההורים, בכתב. השנייה היא תנאי השימוש של הפלטפורמה: חלק מהפלטפורמות שומרות לעצמן זכות להשתמש במה שמעלים אליהן ובמה שיוצא מהן כדי לאמן את המודלים שלהן, ובמסלולים בתשלום גם כן. בתמונות של עצמכם אתם מחליטים לבד. בתמונות של מישהו אחר ההחלטה לא שלכם.
הדמות לא יוצאת דומה לי. מה עושים?+
לפני שמתקנים את הפרומפט, בודקים את החומר ואת המנוע. דמות שאומנה על גרסה ישנה של המנוע לא תידמה לכם גם אחרי עשרים נסיונות, וזה קרה לי בדיוק ככה: לאחותי יצאה דמות מושלמת ולי לא, ושום ניסוח לא הציל את זה עד שאימנתי מחדש. אחרי זה: יותר תמונות יומיומיות, ותמונה אחת לבדיקה לפני כל וידאו, כדי שלא תגלו את זה על חשבון ג'נרציה של וידאו.
אפשר לבקש מהמודל סלואו מושן?+
אני לא מבקש. סרטון שמבקשים ממנו סלואו מושן מחזיר שתי שניות של תנועה אמיתית מרוחות על חמש שניות. מבקשים מהירות רגילה, המודל דוחס שתיים או שלוש תנועות אמיתיות לאותן שניות, ומאיטים בעריכה. ההאטה בעריכה חינמית ושולטים בה.
וטקסט בעברית בתוך הסרטון?+
לא מהמודל. מודלים כותבים עברית שנראית כמו עברית ואינה עברית, וזה הדבר הראשון שצופה ישראלי קולט. את הכיתוב מוסיפים בעריכה, וזה גם ממילא נראה טוב יותר.
זה אותו עמוד כמו הסט-אפ ליצירת סרטונים בקלוד?+
לא, זה עמוד אחר ושני הדברים משלימים זה את זה. העמוד ההוא הוא על מושן גרפיקס: קלוד בונה אנימציה וכיתוב ומרנדר אותם לוידאו. העמוד הזה הוא על ייצור השוטים עצמם במודל AI. בסרטון שראיתם שניהם עובדים ביחד.
ארבעה פרומפטים מייצרים שוט. מערכת מייצרת סדרה.
שווה לומר את זה בפירוש: עם הפרומפטים האלה תייצרו שוט טוב. הסדר נכון, הבדיקה אמיתית, והכסף נשמר. ובפעם הבאה תדביקו אותם שוב ותסבירו שוב מי אתם, מה הסגנון, ואיזה אור יש בעולם של הסרטון הזה.
אצלי זה לא עובד ככה. הדמות, הסגנון, האור ומה שכבר נפסל פעם אחת יושבים בקבצים שקלוד קורא לפני כל משימה, ולכן השוט החמישי יוצא בשפה של הסרטון הראשון בלי שאמרתי מילה, והסדרה נראית כמו סדרה ולא כמו שישה נסיונות.
זה ההבדל בין פרומפט לבין מערכת, וזה מה שאנחנו בונים בליווי. לא לומדים לבנות סקיל, אלא לחיות עם כלי שמריץ את העבודה.
חמישה מפגשים לייב, על העבודה האמיתית שלך.